תקציר עבודת הדוקטורט
בארבעת העשורים האחרונים הצטברה ספרות תאורטית מחקרית עשירה על עבריינות נשים. בחינת הספרות הקיימת מצביעה על התמקדותה בעיקר בנשים המבצעות עבריינות "קלאסית" (עבירות סמים, רכוש) ועל התעלמות, כמעט מוחלטת, מתחום עבריינות המרמה/ההונאה. חסר מחקרי זה הינו מפתיע נוכח העלייה הדרמטית, בעיקר בעשור האחרון, בשיעורי המאסרים של נשים בגין הרשעה בביצוע עבירות מרמה/הונאה.
המחקרים המעטים שנערכו בתחום עבריינות המרמה/ההונאה בקרב נשים מתמקדים בעיקר בהגדרת התופעה ובאזכור קיומה, במאפיינים הסוציו-דמוגרפיים של העברייניות ובהבדל בינן לבין אלו של עברייניות "קלאסיות" בתחומי הסמים, ההתפרצויות, הרכוש והעיסוק בזנות. מחקרים אלו ממעטים (אם בכלל) לתת הסברים תאורטיים או אמפיריים לגורמים שהובילו נשים לפשוע בתחום זה.
עניינו של המחקר הנוכחי, שהינו איכותני באופיו, להציג ולנתח את התהליכים והגורמים האישיותיים, המשפחתיים, החברתיים וההתפתחותיים שהניעו נשים לבצע עבירת המרמה/הונאה וזאת, כפי שהם מוצגים בדבריהן ועל-פי תפישותיהן הסובייקטיביות ובמבט רטרואקטיבי.
אוכלוסיית המחקר מונה 18 נשים שהורשעו בביצוע עבירות מרמה/הונאה על סוגיה השונים, אשר ריצו תקופות מאסר שונות בגינן ולקחו חלק פעיל בתהליך שיקומי-טיפולי במסגרת הרשות לשיקום האסיר במהלך תקופת המחקר. כל משתתפות המחקר שוחררו ממאסר במהלך השנתיים שקדמו למחקר.
ממצאי המחקר מצביעים על חמש קטגוריות-תוכן מרכזיות:
(א) רקע משפחתי ותקופת ילדותן של הנשים כ"קרקע מכינה" להתנהגות עבריינית עתידית. קטגוריית-תוכן זו כוללת ארבעה תתי-נושאים עיקריים:
1. דפוסי התקשרות במשפחות המוצא המאופיינים בהסתרות ובשקרים.
2. קור רגשי מצד ההורים ו Abuse רגשי ופיסי. הנשים שהשתתפו במחקר חוו הזנחה רגשית ופיסית אשר השפיעה עליהן ועל חייהן העתידיים באופן הרסני. קונקרטית, התנהלות והתנהגויות מזניחות מצד ההורים פגעו בביטחונן העצמי של הנשים באופן חמור, הפכו אותן, לתחושתן, "לשקופות" וללא אהובות, והותירו אותן לבדן בהתמודדותן עם הקשיים והמורכבות שזומנו להן בחיים. פועל-יוצא מכך הוא מוכנות והוצאה אל הפועל של פעילויות ומעשים שונים, חלקם עברייניים, אשר שינו את התחושות הקשות הללו ומילאו אותן באהבה, במשמעותיות ובהערכה.
3. Abuse מיני – כשליש מהנשים דווחו עלAbuse מיני בילדותן. אירועים טראומטיים אלו, אשר התרחשו בשלב הילדות – שלב התפתחותה של האישיות - הובילו, לתפיסתן, למגוון בעיות רגשיות ולקשיי-הסתגלות אשר הובילו, מצדם, לפנייה להתנהגות סוטה או עבריינית.
4. תפקיד הורי ש"קיבלו" על עצמן במשפחת המוצא – בתקופת ילדותן של הנשים לא הייתה דמות הורית דואגת וקשובה. היעדרה של דמות הורית אשר אחראית לילדיה , עודד ואילץ אותן לקבל על עצמן תפקיד זה במשפחתן הן באחריות על עניינים ביתיים שוטפים והן ברמה של אחריות על עניינים כלכליים.
(ב) מעורבות , תחושת שליטה וקבלת אחריות על חייהן ועל חיי הסובבים אותן. קטגוריית-תוכן זו כוללת שני תתי-נושאים עיקריים:
1. בחירת בן-זוג וטיב היחסים הזוגיים ביניהם – דברי הנשים מצביעים על בחירתן בבני-זוג "חלשים"/תלותיים אשר אפשרו/רצו לתת להן לכונן מערכת-יחסים בה היו דומיננטיות ושלטו בניהול הבית, בגידול ובחינוך הילדים ובמרבית ההיבטים הכלכליים של חיי המשפחה. בחירה זו אפשרה להן להמשיך בהיותן הדומיננטיות והאחראיות העיקריות על הבית והמשפחה.
2. אימהות – משתתפות המחקר תיארו את עצמן כאימהות מעורבות, חמות ודואגות לילדיהן. הן מתארות את התפקיד המשמעותי בגידול וחינוך ילדיהן ומציינות אותו ככזה שחיזק את ביטחונן העצמי ואת תפישתן כמוצלחות, אהובות וחשובות. האימהות שנתפשת על ידן כמוצלחת וככזו המאפשרת להן לזכות במשוב אוהב ומעריך מהסובבים אותן, מילא גם הוא את החסך הגדול באהבה והערכה שמלווה אותן מילדותן.
(ג) שאיפה למצוינות כדרך לשיפור הדימוי העצמי. רבות מהנשים שהשתתפו במחקר ציינו את חתירתן התמידית והכמעט-אובססיבית למצוינות, לשם השגת הערכה וחשיבות. קטגוריית-תוכן זו כוללת שני תתי-נושאים מרכזיים:
1. תחום לימודי – מרביתן המוחלט של משתתפות המחקר הצביעו על הצלחות רבות בתחום הלימוד ועל מוטיבציה גבוהה להצליח בו. זאת, נוכח תרומתה של ההצלחה לתחושות הערכה עצמית וסביבתית גבוהות.
2. תחום חברתי – הנשים הצביעו על חשיבות אדירה שייחסו למקובלות החברתית ועל הצלחתן בהשגתה, כפי שמצאה את ביטויה באקטיביות רבה בתחום זה ובהיותן במרכז העניינים, מוקפות בחברים ובחברות. פעילויות ומקובלות מעין אלו העצימו אצלן את תחושות המשמעות וההערכה ופיצו, ולו באופן חלקי, על החסכים וחוסר הנראות שחוו בתחום בתקופת ילדותן.
(ד) קושי לבקש עזרה בשעת משבר ומצוקה. משתתפות המחקר הצביעו על כך שנמנעו, החל בתקופת הילדות, דרך תקופת ההתבגרות ועד תקופת הבגרות, מלבקש עזרה מאחרים. בהמשך לחוויות הקשות והמורכבות שחוו בילדותן וההכרה הסובייקטיבית שלא יקבלו תמיכה, עזרה ודאגה בתקופות של קושי או משבר, הן הורגלו להתמודד באופן עצמאי עם קשייהן ולפתור אותם בעצמן. פנייה לעזרה נתפסה בעיניהן כהפגנה של חולשה וכפגיעה אפשרית באגו ואילו התמודדות אוטונומית עם הקשיים המצוקות העלתה בהן את תחושת הכוח, החוזק והאומניפוטנציה.
(ה) ביצוע העבירה/ות, העמקה בפעילות העבריינית וסחרור עברייני- כל הנשים תיארו מצוקה ו/או הסתבכות כלכלית כמניע ישיר וקונקרטי לביצוע עבירות ההונאה/המרמה. התבוננות והתייחסות מעמיקות ואינטרוספקטיביות לנסיבות שהובילו להסתבכותן בפלילים, העלו מניעים נוספים להתנהגות זו. המניעים קשורים הן לחסכים שמקורם בעברן- באהבה, הערכה ותחושה שהן נראות וחשובות והן בנסיבות בהווה -בבגרותן סביב זמן ההסתבכות בפלילים שנתנו מענה לחסכים אלה. קטגוריית-תוכן זו כוללת שלושה תתי-נושאים:
1. הצורך האנושי באהבה - משתתפות המחקר חוו חסך בחום ובאהבה בילדותן ונעדרו דמויות הוריות תומכות ומגנות, וקשרו בין חסכים אלו לבין חיפוש דרכים שונות ויצירתיות לקבלת חום, אהבה והערכה ובכללן - ביצוע מעשים פליליים עבור אנשים קרובים ויקרים להם.
2. תחושת סחרור בפעילות העבריינית - הנשים במחקר מתארות דינמיקה של מעורבות בפלילים אשר החלה ממקום של כוח, הערכה, חוזק והתעלמות כמעט מוחלטת מסיכונים, וזיכתה אותן ברווחים רגשיים ונפשיים, והמשיכה בהישאבות ובסחרור מואצים ובלתי נשלטים בה, עד קטיעתה .
3. הסוף הבלתי נמנע – הנשים שלקחו חלק במחקר תיארו קושי ועייפות מהפעילות העבריינית - לצד התרגשות ממנה והצלחה בה - עד שאיפה להיתפס. תחושות אלו, לצד פחד ועומס רגשי, הקשו על תפקודן היומיומי והובילו לתחושתן כי הן מאבדות שליטה ולא מצליחות לנהל את שגרת חייהן, עד שלבסוף הגיעה הקלה בעקבות מעצרן ומאסרן.
ממצאי המחקר מצביעים על קשר בין התנהגות עבריינית של נשים בתחום ההונאה והמרמה לבין חוויות ואירועים קשים בגילאי הילדות והנערות. בנוסף, מצביעים הממצאים על קשר נתפס (סובייקטיבי) בין צרכים קונקרטיים הקשורים באהבה, במקובלות חברתית, בהערכה ובהצלחה המעלה את הביטחון והדימוי העצמי לבין פניית הנשים להתנהגות עבריינית מסוג זה ובהמשך, להעמקתן בה. הממצאים הראו כי הנשים הגיעו ממשפחות בהן למרות התפקוד והנראות התקינה, היה חסך גדול בחום , באהבה ובדאגה הורית. החינוך היה מושתת על הסתרות, שקרים והתעלמות מקשיים ורגשות. הנשים תיארו את התגייסותן לקבלת אחריות על חסרים אלה במשפחתן, דבר שהעניק להן תחושת חשיבות ויחס אוהב ומעריך שכה חסר להן. בהמשך חייהן, המשיכו את מקומן האחראי והדומיננטי גם כנשים בוגרות הן ביחסים הזוגיים שבנו, הן באימהותן והן במתן מענה ופתרון לקשיים ובעיות של היקרים להן. היסטוריית חיים זו הובילה אותן בהמשך, להסתבכותן בפלילים.
בניגוד לכלל המחקרים שנעשו בתחום עבריינות מרמה/הונאה בכלל ומיעוטם של מחקרים אלה בקרב נשים בפרט, המחקר הנוכחי מצביע על קשרים מורכבים ברורים בין משתנים הקשורים להיסטוריית חיים וחוויות טראומטיות שעברו משתתפות המחקר לבין פנייתן להתנהגות עוברת חוק.
מחקר זה מספק התבוננות מעמיקה ורחבה על מכלול של גורמים, רובם מוסתרים ולא מדוברים, הנוגעים בחוויות קשות שעברו הנשים והשפעתן הסובייקטיבית על התנהלותן, בחירותיהן ופנייתן בסופו של דבר, להתנהגות עבריינית בתחום ההונאה/המרמה. בשונה ממרבית המחקרים בתחום זה, הממוקדים בגברים והמדברים על גורמים סביבתיים ועל הזדמנויות פיננסיות קונקרטיות בהווה כמסבירים עבריינות זו, מחקר זה, אולי הראשון מסוגו בתחום מבחינה מתודולוגית ותוכנית, חושף את הקשר בין היסטוריית החיים של נשים שעברו עבירות בתחום ההונאה/המרמה לבין הסתבכותן בפלילים.
למרות אופיו האיכותני של המחקר והמספר היחסית מצומצם של המשתתפות בו, המידע הרב, העשיר והחדשני העולה בו, מתאפשרת התבוננות רחבה, מעמיקה ואמיצה על התופעה הנחקרת. ממצאי המחקר מצביעים על קשר בין התנהגות עבריינית בתחום המרמה/הונאה בבגרות, לבין חוויות ואירועים קשים מורכבים בילדות ובגיל הנערות. בנוסף, מצביעים הממצאים על קיומם של צרכים אינסטרומנטליים קונקרטיים אשר הוו תמריצים לפניית הנשים להתנהגות עבריינית. לבסוף, התייחסו הממצאים גם לזמן ביצוע העבירה הן בהיבט של הרווח הרגשי בביצועה והן בצורך להמשיכה.
לממצאי ומסקנות המחקר ישנה גם חשיבות לגבי התפישה הטיפולית המתאימה לנשים שביצעו עבירות מסוג זה. הנשים, פגועות טראומות, חסכים רגשיים והתעללות בילדותן ויש לתת לחלקים אלה מקום בטיפול ולאפשר לחשוף אותם, למרות ההדחקות וההכחשות רבות השנים לעצם קיומם. למרות החזות המצטיירת של נשים חזקות ומתפקדות, המגיעות מבתים ללא מורכבות ופתולוגיה, מסתבר כי ישנה מציאות חיים מורכבת וקשה בעברן, שיש צורך בטיפול מעמיק ותהליכי שיאפשר חשיפה ועיבוד של אמת מוסתרת זו, תוך מתן כבוד וסבלנות לקושי בתהליך.