top of page

מאפייני הורות נרקיסיסטית בקרב עולי ברית המועצות לשעבר בישראל והשפעתם על ילדי העולים - קטיה בן יוסף

"עשינו את זה בשבילך": מאפייני הורות נרקיסיסטית בקרב עולי ברית המועצות לשעבר בישראל והשפעתם על ילדי העולים


“We did it for you”: Characteristics of narcissistic parenting among immigrants from the FSU in Israel and their impact on their children


תקציר עבודת התיזה

יחסי ילד- הורה נחקרו רבות בספרות הקיימת ומהווים נדבך מרכזי בהתפתחות הילד לאורך חייו ובין היתר גם בהשגת משימות בשלב הבגרות הצעירה המתהווה. עם זאת, מעט מחקרים נעשו בבדיקת היחסים במשפחה ובהתפתחות הילד בקרב משפחות מהגרות המתמודדות עם אתגרי ההגירה ופערי התרבות. המחקר הנוכחי נשען על ההנחה כי תהליך ההגירה בשילוב מרכיבים תרבותיים מארץ המוצא, עשויים לעורר הורות נרקיסיסטית בקרב ההורים המהגרים. זאת ועוד, טרם נבדקה האם אכן הורות בקרב מהגרים הינה יותר נרקיסיסטית באופייה והאם לדבר קיימת השפעה על משימות של הבגרות הצעירה בקרב ילדיהם. לצורך בחינת הרעיון התאורטי המדובר, מקרה הבוחן של המחקר הנוכחי התייחס אל משפחות אשר עלו מברית המועצות (ברה"מ) לשעבר. מתחילת שנות התשעים של המאה העשרים עלו לישראל למעלה ממיליון איש שחיו בברה"מ לשעבר ונכון לשנת 2020 אוכלוסיית עולי ברה"מ לשעבר מונה מספר של 1.7 מיליון איש בישראל, כ- 18% מכלל האוכלוסייה בארץ. עולים אלו גדלו וחונכו לערכי הסוציאליזציה הקומוניסטית הסובייטית שהדגישה ערכים כמו התאמה לנורמות קבוצתיות, ציות וקבלה של סמכות מבוגרים. ערכים אלו הוטבעו גם בסגנון ההורות המאופיין בבקרה צמודה אחר הילד עד גיל מאוחר יחסית, תוך הכתבת הישגים מקובלים ומתן חיזוקים חיוביים להתנהגות צייתנית. סגנון הורות כזה עודד תלות ועיכוב תהליכי הפרדות לחיים עצמאים, כך שהיפרדות של הילד מהוריו ואינדיווידואליזציה התרחשה רק בגיל מאוחר למדי בקרב ילדים של עולי ברה״מ לשעבר. ניתן להתייחס למאפיינים של הורות סובייטית כמשיקים להורות נרקיסיסטית מאחר וגם שם ניכרים מאפיינים של ערעור על ניסיונות הילד לצאת לעצמאות ולגבש זהות נפרדת וייחודית ונצפים קשרים חיוביים להורות סמכותית (authoritarian parenting style) המבטאת שליטה ודאגה יתרה לילד. המחקר הנוכחי נשען על תיאוריות פסיכודינמיות הטוענות שהורה עם אישיות נרקיסיסטית שואב את ילדו לנרטיב האישי של חייו ומונע ממנו לגלות את עצמו ולפתח זהות אינדיבידואלית. הנחת היסוד במחקר הנוכחי היא שתרבות שיש בה מאפיינים המזכירים הורות נרקיסיסטית בשילוב גורמי לחץ של הגירה, עלולה לחזק בקרב ההורים ביטויים נרקיסיסטיים שעשויים לגרום לפגיעה בהתפתחות הפסיכולוגית והרגשית של הילד. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון האם השילוב בין התרבות הסובייטית, אבדון שליטה הורי לאחר הגירה וגורמי לחץ במפגש הבין תרבותי עשויים להוביל להורות נרקיסיסטית בקרב עולים מברה"מ לשעבר ומהן ההשפעות על הילדים מבחינת מדדי רווחה נפשית ויכולת השלמת משימות התפתחותיות בבגרות הצעירה. מדגם המחקר כלל 231 נבדקים בגילאי הבגרות המתהווה 18-30 שחולקו לשלוש קבוצות בהן קבוצת נבדקים להורים עולי ברה"מ לשעבר, קבוצת נבדקים להורים ילידי ארץ ישראל וקבוצת נבדקים להורים ילידי שאר מדינות העולם. ההשערה הראשונה בה שוער כי ימצא הבדל בין יוצאי ברה"מ לשעבר לבין עולים ממדינות אחרות וילידי הארץ בדיווחים על הורי הנבדקים כבעלי מאפיינים הורות נרקיסיסטית וההשערה השנייה בה שוער כי ימצאו הבדלים בין הקבוצות במדדי רווחה נפשית והצלחה בביצוע משימות מעבר לבגרות נבחנו באמצעות מבחן ניתוח שונות. ההשערה השלישית והרביעית נבחנו באמצעות שימוש במבחן מתאם פירסון, שיערו כי ימצא קשר בין דיווחי הנבדקים בכלל הקבוצות על הוריהם כבעלי מאפיינים נרקיסיסטיים לבין מדדי רווחה נפשית והצלחה בביצוע משימות מעבר לבגרות. ההשערה החמישית והשישית שיערו כי שהורות נרקיסיסטית תתווך את הקשר בין השתייכות לאחת קבוצות הנבדקים לבין מדדי רווחה נפשית והצלחה בביצוע משימות מעבר לבגרות, וזאת באמצעות מבחני רגרסיות.

ממצאים: הממצא הראשון אישש את ההשערה הראשונה ומעיד על כך שנבדקים להורים עולי ברה״מ תפסו את סגנון ההורות שחוו כבעל יותר מאפיינים נרקיסיסטים מאשר קבוצת הישראלים וקבוצת העולים ממדינות אחרות. שנית, נמצא כי באופן כללי וללא תלות בסוג קבוצת המחקר, להורות נרקיסיסטית יש קשר חיובי עם מדדי דכאון, חרדה וקשר שלילי עם ערך עצמי אשר בתורם קשורים באיכות ביצוע משימות בבגרות צעירה. שלישית, עולה כי למין הנבדק, למקום הולדת ההורים ולתפיסת ההורים כנרקיסיסטים היה קשר מובהק עם ערך עצמי נמוך של הנבדק. לבסוף, נמצא כי תפיסת ההורים כנרקיסיסטים בסגנון ההורות שלהם וערך עצמי נמוך נמצאו מנבאים מובהקים הן באינטראקציה ביניהם והן לחוד על יכולת השלמת משימות בגרות צעירה באופן לקוי.

מסקנות: המחקר הנוכחי מחדש ומציג רעיון תיאורטי חדש על הקשר בין הגירה כתהליך מורכב בפני עצמו לבין הורות מתרבות מסוימת שמעלה את הסבירות לחוויה של הורות נרקיסיסטית ובתורה משפיעה על מדדי הערך העצמי של הילדים ואיכות השלמת משימות בבגרותם. במחקר הנוכחי נמצא כי נבדקים להורים עולים מברה״מ לשעבר חווים את הוריהם כבעלי מאפיינים נרקיסיסטיים יותר משאר הקבוצות והדבר מנבא במידה מסוימת ערך העצמי נמוך ויכולת נמוכה בהשלמת המשימות בבגרותם הצעירה הכוללות בין היתר יכולת קבלת החלטות וקבלת אחריות, גיבוש השקפות חיים ועמדות ויכולת פרקטית התנהלותית בחייהם העצמאיים. נראה כי קיים קשר בין הגירה כתהליך מורכב בפני עצמו לבין הורות מתרבות מסוימת שמעלה את הסבירות לחוויה של הורות נרקיסיסטית. כמו כן, הממצאים מציגים כיצד בגרות בהתהוות מושפעת מתרבות והגירה ובכך מוסיפים נדבכים חדשים לחשיבה התיאורטית על בגרות בהתהוות. המחקר מדגיש בהשלכותיו את חשיבות אופן הקליטה של עולים לישראל ומציע קווים לטיפול קליני וליווי חינוכי בקרב משפחות המהגרים.

Commentaires


bottom of page